שלום לחוסר אונים

כמה קשה לנו עם חוסר אונים וחוסר וודאות.

במשך שנים לימדו אותנו טוב טוב לברוח מהם כמו מאש - רגשות קשים כאלו נתפסים כמשהו שאין להם מקום, וכדאי להימנע מהם בכל מחיר, רק לא להרגישם.

גם אני חוויתי את הבריחה הזו, נעזרתי באינסוף הסחות דעת, רק כדי לא להרגיש את אי הוודאות וחוסר האונים הקיימים פה. החברה שלנו לימדה אותנו ששליטה שווה כוח, ושעלינו לצבור כמה שיותר שליטה על החיים, המציאות, העבודה, והזוגיות. לפי ההבניה הזו, כשאין לנו שליטה, אנחנו אבודים, חלשים וחסרי ביטחון. זו תבנית מאוד דיכוטומית של שחור ולבן:

שליטה = חזק וטוב

חוסר שליטה = חלש ורע.

חוסר אונים כמובן זכה להתקבל לקטגוריה של חלש ורע. מי רוצה רגש שכזה בחיים. אבל השאלה היא לא מי רוצה את זה, אלא האם בכלל אפשר להימנע מתחושת חוסר אונים בחיים? התשובה היא פשוטה: לא. אי אפשר.

טנזניה, אפריקה

החיים הם לא צפויים, לא וודאים, מה שמביא בין היתר רגשות לא נעימים, כדוגמת חוסר אונים.

אני יודע שזה לא קל לתבנית המקטלגת של רע וטוב שבנינו במשך שנים רבות, אבל אם מצליחים לשחרר אותה, מתרחש פלא אנושי - יכולת ההכלה והקבלה של המציאות כפי שהיא. זה מצריך לשחרר את הרצון להרחיק ולהדחיק כל רגש שלילי שקשה לנו, או את הרצון לשלוט בכל רגע - אז נוצר בתוכנו מרחב שמאפשר לשהות עם מה שבא. ברגע שמופיע רגש, לא משנה איזה, אנחנו מסכימים לו להיות. במרחב הזה יש אפשרות לקבל את המציאות, את עצמי, את החיים, את הכאב וחוסר הוודאות - פשוט לקבל.

ואז הרגש הזה משתחרר. אני מבטיח, זה עובר אפילו יותר מהר מאשר כשנלחמים בו.

קבלה משחררת.

נסו אותה.